ביהמ"ש: המקווה לא ייבנה- שינוי הקצאת הקרקע נעשה שלא כדין

1.         מבוא והצדדים לעתירה

1.1       לפני עתירה בה מתבקש בית המשפט להורות על ביטול החלטת רשות הרישוי, ועדה מקומית לתכנון ובנייה רחובות (להלן: " משיבה 1") אשר ניתנה ביום 21.4.2010 לפיה ניתן אישור מותנה למתן היתר בנייה לבניית מקוואות טהרה לנשים, גברים וכלים (להלן: " ההחלטה השנייה"), בהמשך להחלטת ועדת הרישוי מיום 4.11.2009 (להלן: " ההחלטה הראשונה") על מגרש המיועד למבני ציבור המצוי בשדרות ח"ן 31 ברחובות (להלן: " המגרש"); וכן על ביטול החלטת עיריית רחובות באמצעות מועצת העיר רחובות (להלן: " משיבה 5") מיום 5.9.2010 המאשרת את ההחלטה מיום 21.4.2010 ומעניקה היתר בניה מחודש לבניית מקווה הטהרה, ולהורות כי ההחלטה מבוטלת.

1.2       העותרים הם קבוצה של דיירים המתגוררים בסמוך למגרש, בשדרות ח"ן והרחובות הסמוכים לו בצפון מערב העיר רחובות, אשר הגישו התנגדויות להוצאת ההיתר נשוא העתירה.

1.3       את ההחלטה נשוא העתירה קיבלה משיבה 1, תוך שמליאת הועדה המקומית לתכנון ולבניה רחובות, (להלן: " משיבה 3") היא הפורום בפניו הופיעו העותרים לשם הצגת התנגדויותיהם לבקשה למתן היתר.

1.4       משיבות 2 ו - 4, הינן המועצה הדתית רחובות (להלן: " המועצה הדתית") ועמותת עטרת שלמה רחובות (להלן: " העמותה"). העמותה מנהלת את בית הכנסת הצמוד למגרש נשוא העתירה, והיא אשר יזמה ומימנה את התוכנית להקמת המקווה. (שתיהן ביחד להלן: " מבקשות ההיתר")

2.         העובדות הדרושות לעניין

2.1              עניינה של העתירה בהחלטת משיבה 1 ליתן למועצה הדתית ולעמותה, היתר מותנה להקמת מקוואות טהרה על מגרש המיועד על פי הפרוגראמה שהוכנה בעיריית רחובות בשנת 2003 למבני ציבור, בשדרות ח"ן בעיר. טענתם העיקרית של העותרים, שעוד אדון בה בהרחבה בהמשך, היא כי מדובר בהיתר בנייה למקוואות, במקום שבו אין הם נדרשים, תוך התעלמות מצרכי ציבור בשכונה חילונית מובהקת ובהתעלם מעיקרון מינהל תקין ודיני תכנון ובניה. נטען כי עיריית רחובות ורשויות התכנון מתעלמות מצרכיי התושבים שאינם מוגשמים, ומעדיפה ליתן רישיון להצבת מוסד דת שאין בו צורך במקום לקדם צרכיי ציבור אמיתיים.

המצב התכנוני עובר להגשת העתירה

2.2              המגרש נשוא עתירה זו מצוי ברח' שדרות ח"ן, בחלקה הצפון מערבי של העיר רחובות, וידוע כגוש 3702 חלקה 387, בשטר של 744 מ"ר, והוא צמוד לחלקה 317 בגוש 3702, עליה ממוקם בית כנסת, המופעל על ידי העמותה. על המגרש חלה תוכנית שינוי מתאר רח/750/א/1 אשר אושרה ביום 20.4.1986. התוכנית קבעה כי במסגרת איחוד וחלוקה, לצד מגרשים המיועדים למגורים, יוותרו שני מגרשים אשר יופקעו על ידי עיריית רחובות וייועדו ל"בנייני ציבור".

2.3              בשנת 1989 הוקם במגרש הסמוך למגרש נשוא העתירה, במסגרת התוכנית, בית כנסת על ידי העמותה בשטח עיקרי של 450 מ"ר בצירוף שטחי שירות.

2.4              בשנת 2003, אישרה עיריית רחובות פרוגרמה לצרכי ציבור, המגדירה את הייעודים האפשריים השונים לכל מגרש בעל ייעוד תכנוני. בהתאם לתוכנית זו מיועד המגרש נשוא המחלוקת לשמש לבניית מועדון או גן ילדים.

דמוגרפיית האיזור נשוא העתירה

2.5              לב העיר רחובות נחלק לארבעה רבעים עיקריים. המגרש נשוא המחלוקת מצוי בחלק הצפון מערבי של העיר, שגבולותיו הם רחוב הרצל במזרח, רחוב רוז'נסקי במערב, רחוב לוין אפשטיין בדרום והפקולטה לחקלאות בצפון.

2.6              עיון במפת מוסדות חינוך מגלה כי באיזור נשוא העתירה אין מוסדות לימוד ממלכתיים דתיים, לא גני ילדים ולא בית ספר יסודי, דבר שיש בו כדי להצביע על אופי האוכלוסייה באיזור. בשנת 2007 נהרסו שני גני הילדים שמיקומם בשדרות ח"ן, ואשר נבנו כ - 20 שנה קודם לכן, ונבנו מחדש בשל מצבם התחזוקתי.

2.7              מתוך כ - 170 בתי כנסת בעיר רחובות, מצויים 4 בתי כנסת בגבולות האיזור המוגדר על ידי הצדדים.

השתלשלות האירועים הנוגעים להקצאת המגרש נשוא המחלוקת במסגרת הבקשה הראשונה

2.8              עוד בטרם החלו ההליכים הנוגעים לתכנון הקמת מקווה על המגרש נשוא המחלוקת, אישרה משיבה 5 ביום 6.6.2007 בקשה מטעם העמותה להקצאת חלק נוסף מן המגרש לטובת הרחבת בית הכנסת, הבנוי בחלקה צמודה למגרש נשוא המחלוקת. הבקשה אושרה והועברה לאישור משרד הפנים,אולם נכון למועד הגשת העתירה, טרם התקבלה החלטה כלשהי בבקשה זו.

ביום 28.10.2009 הגישה העמותה באמצעות המועצה הדתית בקשה למתן היתר לבניית מקוואות והוספת כיתות לימוד בשטח של כ 650 מ"ר מהמגרש נשוא המחלוקת, במבנה בן שתי קומות. 4 ימים בלבד לאחר הגשת הבקשה, קרי ביום 4.11.2009, נדונה הבקשה לראשונה בועדת הרישוי. על אף שלדיון לא היה כל פרסום מקדים, וחרף הפגמים הנטענים שקיימים בתוכנית והשפעתה על השכונה ומבלי שנשמעו התנגדויות, התקבלה ההחלטה הראשונה, בכפוף לתנאים, זאת מבלי שההחלטה פורסמה, ודבר ההחלטה נתגלה לעותרים במקרה, שעה שבמגרש נשוא המחלוקת החלו בעבודות מדידה.

2.9              בעקבות פניית תושבים לעירייה, נערכה ביום 10.11.09 פגישה במשרדי העירייה בנוכחות נציגי העותרים, מהנדס העיר, מנהלת מחלקת רישוי והיועצת המשפטית. בפגישה הציגו העותרים את עמדתם לפיה, הם מתנגדים להקמת מקוואות וכיתות לימוד במגרש וקבלו על קבלת הבקשה, שעה שלטענתם היא לוקה בפגמים תכנוניים משמעותיים ויש להורות על ביטולה. בעקבות זאת, הוחלט בעירייה להביא את הנושא לישיבה חוזרת, שנקבעה ליום 12.11.2009. בבוקר הישיבה, נפגשו נציגי התושבים עם נציג העירייה, מר רחמים מלול (מי שהיה אז מ"מ ראש העיר ויו"ר הועדה לתכנון ובנייה והיום ראש העיר), שאישר כי טרם קבלת ההחלטה בדבר ההיתר לבניית מקוואות, לא נערך על ידי העירייה או מי מטעמה, סקר לבדיקת צרכי ציבור ולא נבדקו חלופות אחרות למיקום מקוואות, זאת על אף שמכתבה של יועמ"ש העירייה מיום 23.12.2009 מכחיש את דברי מר מלול בקשר לסקר צרכי ציבור מקדים.